חיפוש

לקויות למידה


לקויות למידה - איור

בדרך כלל, כשנחשוב על לקויות למידה, האסוציאציה הראשונה תהיה דיסלקציה.

למעשה, כאשר מדובר בלקויות למידה, הכוונה היא לקשת של לקויות היכולות לפגוע ביכולת הקריאה, הכתיבה או החשבון.


מהן לקויות למידה?

על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטריות החמישי (5-DSM) - לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית שיש לה בסיס ביולוגי והשלכות קוגניטיביות ואין קשר בינה לבין מנת משכל.

נדרשים ארבעה קריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית (SLD):


• קשיים מתמשכים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות בסיסיות – חוסר דיוק או אטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות, קשיים בהבעה בכתב, קשיים בשליטה במושג המספר, עובדות מספריות, חישובים וקשיים בהסקה מתמטית - למרות התערבות ממוקדת למשך שישה חודשים לפחות.


• המיומנויות האקדמיות המושפעות מההפרעה נמצאות באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה, יחסית לגילו הכרונולוגי של התלמיד וגורמות להפרעה משמעותית בתפקוד הלימודי ובתחומי חיים נוספים, כפי שנמדדו במבחני הישגים מתוקננים.


• הקשיים בלימודים יחלו בשנות הלימודים בבית הספר היסודי, אך ייתכן שמלוא היקפם יבוא לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, כאשר הדרישות לכישורים אקדמיים יעלו.


• גורמים אחרים אינם מספקים הסבר טוב יותר לקשיי הלמידה; הכוונה לגורמים כגון לקות אינטלקטואלית, איחור התפתחותי כללי, קשיים בראייה ובשמיעה, הפרעות מנטליות ונוירולוגיות אחרות, מצוקה פסיכו-סוציאלית, שליטה נמוכה בשפת ההוראה או הוראה חינוכית לא מתאימה.


סוגי לקויות הלמידה העיקריות:

דיסלקציה – לקות בכישורי השפה הדרושים לקריאה (דיוק בקריאת מילים, קצב הקריאה ושטף הקריאה והבנת הנקרא), או הפרעת למידה ספציפית של ליקוי בהבעה בכתב (דיוק באיות, דיוק בדקדוק ובפיסוק וביכולת ההבעה בכתב). זו ההפרעה השכיחה ביותר מבין לקויות הלמידה.


דיסגרפיה – מאופיינת בקשיי כתיבה וביכולת נמוכה לכתיבת טקסט, המתבטאת באחד או יותר מהמאפיינים הבאים: שגיאות כתיב מרובות, שימוש לקוי בכללי תחביר, היעדר סימני פיסוק או שימוש שגוי בהם, ארגון לקוי של פסקאות וקושי ניכר בקריאות, בארגון ובקצב הכתיבה.


דיסקלקוליה – הפרעת למידה ספציפית בתחום המתמטיקה, הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת או בקושי בביצוע פעולות במתמטיקה או באריתמטיקה. דיסקלקוליה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של הנבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו, ואינה נובעת מקשיי שפה.


מהם הסימנים לכך שקיימת לקות למידה ומתי פונים לאבחון?

ככל שנזהה את הסימנים לקשיים שמתעוררים בתחום הלימודי בשלב מוקדם יותר- כך נוכל לאבחן ולטפל בהקדם. ולסייע לאדם לצלוח את שנות לימודיו בצורה טובה יותר, להגיע להישגים גבוהים יותר ולצמצם פגיעה בביטחון העצמי.


אבחון לקויות למידה נהוג לבצע כאשר מתגלים קשיי למידה לאורך זמן, כאשר התלמיד אינו עומד ברמה אחת עם בני גילו או כאשר מבחינים בקשיי תפקוד משמעותיים בבית הספר. לעיתים יעשה האבחון רק בגילאי התיכון או אפילו במהלך הלימודים האקדמיים.


הסימנים המעידים על קיומן האפשרי של לקויות למידה כוללים למשל:


• קשיי כתיבה – כתיב שגוי, כתב יד לא ברור, היפוך אותיות, קשיי ביטוי בכתב

• קשיי קריאה – קושי ללמוד את האלף-בית, קריאה ברמה נמוכה יחסית לבני הגיל ועוד

• קשיי הבעה בעל פה, אוצר מילים דל, קשיי תחביר ועוד

• בעיות בתפיסה מילולית, קושי לעבד מידע

• חשבון – קושי ברכישת פעולות חשבון, פתרון בעיות מילוליות, הבנה מתמטית דלה ועוד

• קשיי זיכרון

• קשיי ריכוז בכיתה, חוסר נכונות ללמוד, חוסר תשומת לב לפרטים

• קשיי התארגנות, סרבול, איטיות בביצוע מטלות, קושי בלמידה עצמית

• מיומנויות חברתיות דלות


אבחון לקויות למידה

אבחון לקות למידה ניתן לבצע בכל גיל.

באם מופיעים סימנים המחשידים לקיומה של לקות למידה, מומלץ לפנות לאבחון . האבחון יעשה על-ידי איש מקצוע המחזיק בתעודת מאבחן לקויות למידה.


סוגי האבחונים:

אבחון דידקטי- אבחון המהווה בסיס לכל בדיקה של תחומי הלמידה. מטרתו לבדוק בראש ובראשונה באם קיימת לקות למידה ומהו מקור הקשיים הלימודיים של המאובחן. האבחון בודק יכולות קוגניטיביות (חשיבה ועיבוד מידע, זיכרון, קשב והתארגנות), וכן את כישורי הקריאה, הבנת הנקרא והכתיבה בעברית.

אבחון פסיכולוגי- אבחון לבדיקת תחומי החוזק והחולשה של המאובחן בתחומים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים וכיצד הם משפיעים על תהליכי הלמידה והיכולות התפקודיות. האבחון בודק את מנת המשכל (IQ), מיומנויות כגון זיכרון, הבנה מתמטית, אוצר מילים ותחומי חשיבה נוספים העוזרים לבניית תמונה אבחונית מלאה.

אבחון פסיכו דידקטי הינו אבחון משולב -דידקטי ופסיכולוגי, הכולל הערכה דידקטית מעמיקה של תפקודי הלמידה, לצד הערכת מנת משכל והערכה כללית של התחום הרגשי. מטרתו לתת אבחנה לגבי השפעת גורמים קוגניטיביים, רגשיים וקשביים על הלמידה, ומתן המלצות לתכנית התערבות כוללת. במקרים מסויימים, במיוחד בתיכון, ולפי הנחיות משרד החינוך, האבחון חיוני לקבלת התאמת דרכי היבחנות.

בסיום האבחון מתקבל דוח מפורט מהמאבחן, הכולל המלצות לטיפול ולדרכי היבחנות.


כיצד מטפלים בלקויות למידה?

לקויות למידה הינן אורגניות ואינן נעלמות. עם זאת, טיפול מתאים יכול לסייע למטופל לקבל כלים בכדי לגלות ולהשתמש בחוזקותיו, תוך תרגול ושיפור המיומנויות בהן הוא מתקשה.

שיטות הטיפול הקיימות הנן:

הוראה מתקנת (מותאמת) – ניתנת במסגרת שיעורים פרטניים או בקבוצות קטנות מאוד ע"י מורים המוסמכים לכך. השיעורים מכוונים לטפל באופן ממוקד בקשיים בקריאה, בכתיבה ו/או בחשבון. הטיפול מתקדם בקצב של המטופל, מבוצע בעזרת בשיטות לימוד ייחודיות ומאפשר לו לרכוש מיומנויות בסיסיות אותן התקשה לרכוש. הוראה מתקנת אינה מתקנת את ליקוי הלמידה, אלא מסייעת למטופל להתקדם ולצמצם פערים.

אסטרטגיות למידה - קורס או שיעורים פרטיים להקניית שיטות למידה המסייעות לתלמיד עם ליקוי הלמידה להתמודד עם החומר הנלמד, ללמוד ביתר יעילות לבחינות, לארגן את החומר באופן המתאים עבורו וכד'.

טיפול פסיכולוגי - טיפול באמצעות שיחות או משחק, שמטרתו לאפשר זירה מוגנת ומכילה להבעת הקושי ולהתמודדות עם קשיים בהתארגנות ותפקוד ובמישור הרגשי.

תרפיות - טיפולים במישור הרגשי, המשתמשים באמנות פלסטית, מוסיקה, תנועה, בעלי חיים ועוד, כדי להעלות אל פני השטח תכנים וקשיים רגשיים ולהתמודד עמם. הטיפול ניתן ע"י מטפלים מוסמכים, בעלי תעודת התמחות באחד התחומים.

יש לציין, כי כל מטופל יתרם מטיפול אחר/שילוב אחר של טיפולים וזאת בהתאם להשפעה של הלקות על איכות חייו והמטרות הטיפוליות שנקבעות לו ואיתו.


מה ההבדל בין לקות למידה להפרעת קשב וריכוז?

לעיתים קיים בלבול בין לקויות למידה לבין הפרעת קשב וריכוז . טעות זאת נפוצה כנראה משום שקיים דמיון בין הסימפטומים של שתי ההפרעות- חוסר מימוש הפוטנציאל הלימודי, מוסחות והפרעה בכיתה.

לכן, בעת האבחון, חשוב להבין מה מקור ההפרעה. הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב, ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות הפוגעים בתפקודו של הפרט.


היא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – ולא רק בתחומים הקשורים ללמידה. מה שמנחה את המאבחן הוא רמת המוסחות – וחוסר היכולת להתרכז. אדם עם הפרעת קשב וריכוז יכול להצליח מאוד בתחומי הלמידה השונים לולא המוסחות והאימפולסיביות. לעומת זאת – אדם עם לקות למידה, גם אם יהיה מרוכז וקשוב, יתקשה בלמידה ובהפנמה לפי הקושי הספציפי שלו (קריאה, כתיבה או חשבון).


מה ההבדל בין לקות למידה וקשיי למידה?

יש לזכור כי פערים בלימודים לא בהכרח נובעים מלקויות למידה וכי יש להבחין ביניהן לבין קשיי למידה.

לקות למידה הינה קושי נוירולוגי בעוד קושי למידה נגרם ע"י גורמים סביבתיים כגון- בעיות סוציאליות וחברתיות, קשיי הסתגלות, קשיים נפשיים רגשיים ועוד.

בדרך כלל, ברגע שהגורם הסביבתי המעכב יטופל/יעלם – קשיי הלמידה ייעלמו או יפחתו.


לסיכום, כפי שראינו, לקויות למידה אינן נעלמות וההשפעות שלהן חורגות מגבולות ביה"ס ומשפיעות על האדם בחיי היום יום שלו, בסביבותיו השונות וגם על חייו הבוגרים. עם זאת, אנשים הסובלים מהן יכולים ללמוד דרכים להתמודדות עם הקשיים, לנהל חיים נורמטיביים ואף להצליח מאוד בתחומי עיסוקם.